החלטה בתיק ב"ל 21661-10-11

1.       תביעת התובע להכיר בפגיעה בעיניו, כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע.

במכתב הדחיה מ-16.3.11, ציין הנתבע, כי לא הוכח שבתאריך 19.6.10 ארע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, ואף לא אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, ועבודת התובע לא תרמה להתהוות המחלה, ממנה סובל התובע, אלא המדובר במחלה שהתפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. 

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע, כי הוא עובד כרופא מתמחה בתחום הקרדיולוגיה בבית החולים כרמל ומבצע צנתורים במשך שעות רבות, במהלכן הוא נדרש ללבוש צווארון עשוי עופרת, אשר לחץ על צווארו, במיוחד בעת תנועות סיבוביות של הצוואר.

התובע מקשר בין הלחיצה של צווארון העופרת לבין בצקת צו צדדית של עצבי הראייה, אשר פגעה בעיניו.

לטענת התובע, הפגיעה נגרמה לו בדרך של מיקרוטראומה.

הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי לא הוכחה קיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, וכי הבעיות בעצבי הראייה מהן סובל התובע, נובעות ממצב תחלואתי טבעי, ולחילופין השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

2.       בתום שלב שמיעת הראיות, הודיעה ב"כ הנתבע, כי היא מסכימה למינוי מומחה רפואי בתחום העיניים, אשר ישאל גם, האם יש צורך במינוי מומחה בתחומים אחרים, כגון כלי דם.

3.       ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א.           התובע יליד 1971, רופא במקצועו, ומתמחה בקרדיולוגיה, בבית החולים כרמל בחיפה.

ב.            במהלך התקופה ממחצית שנת 2009 ועד 19.6.10, עבד התובע ברציפות בביצוע צנתורים במשך שעות רבות, מידי יום, כאשר לעיתים המדובר בעבודה של 12-10 שעות רצופות, עם הפסקות קצרות.

התובע עבד 5 ימים בשבוע (לא כולל תורנויות שישי-שבת, שבהן מתבצעים רק צנתורים דחופים).

            התובע המציא לתיק בית הדין דוחות של צינתורים שביצע בימים שונים בחודש 6/10, ומעיון בהם עולה כי אכן המדובר במספר צנתורים ממוצע ובמספר שעות ליום, כפי שהעיד התובע.

ג.            במהלך ביצוע הצנתורים לובש התובע חליפת עופרת השוקלת כ-10 קילוגרם (עיין עמ' 4, ש' 26 לפרוטוקול), וכן צווארון המגן על בלוטת התריס, והמולבש סביב הצוואר עם סקוצ'.

מגן הצוואר עשוי עופרת ועטוף בחומר קשיח.

אמצעי המגן נדרשים, מאחר ורופאים המבצעים צנתור חשופים לקרינה מייננת.

יש הבדלים בין מגן הצוואר שמקבל מומחה-מגן צוואר חדש, לבין מגני הצוואר שמקבלים מתמחים - מגני צוואר ישנים, שהינם כבדים יותר ונוקשים יותר.

החלק העליון של חליפת המגן, ששוקל כ-5 ק"ג, לוחץ, לטענת התובע, על כלוב הצלעות.

ד.            התובע העיד לפנינו, כי כאשר מדובר במגן צוואר חדש, אשר לו גם סקוצ' חדש, ניתן להשתמש בו כאשר נותר מרחב מספיק בינו לבין הצוואר, כך שהצוואר יכול לנוע מצד לצד, בחופשיות.